אחת הדרכים להתבונן על חיי משפחה היא על שלושת המרכיבים הבאים:
(במאמר זה משפחה מתייחסת לשני הורים בקשר זוגי עם ילדים החיים תחת קורת גג אחת)
שלושת המרכיבים
שלושת המרכיבים הם הורות, עסק משפחתי וזוגיות.
- הורות: התנהלות ההורים בטיפול, חינוך, עיצוב וגידול הילדים.
- עסק משפחתי: התנהלות בכל הקשור לכלכלת המשפחה, פרנסה, עתיד פיננסי, הוצאות והכנסות
- זוגיות: כל הקשור ביחסים בין בני הזוג, אינטימיות, מחויבות, מיניות ועוד.
ברור שכל הפרדה בין שלושת המרכיבים הללו היא קצת מלאכותית כי כמעט כל פעולה שנעשית נוגעת מיד גם בשני המרכיבים הנוספים. קודקודי המשולש הללו קשורים אלה באלה. כל זמן שבני הזוג משקיעים בזוגיות ובאינטימיות הם לא עוסקים בהורות, כל הוצאה שבני הזוג עושים למען הילדים נגרעת מהשקעה שהם יכלו לעשות בזוגיות, וכן הלאה. זו הסיבה שכדאי להתייחס למשפחה כמערכת אחת ולא כשלושה תחומים נפרדים לחלוטין, גם אם נוח יותר לדבר עליהם בנפרד.
כאשר בני זוג מוצאים את עצמם במשבר, בתקיעות, בשחיקה או כל מצוקה שהיא, למרות ששלושת הקודקודים נפגעים, לרוב הנטייה היא לייחס את הבעיה לקודקוד אחד בלבד.
לכל דבר יש סיבה
אם יש מריבות, קנאה, האשמות וכו' נניח שיש בעיה עם זוגיות.
אם יש קשיים לילד בלימודים, בעיות משמעת וכו' נניח שיש בעיה עם ההורות.
אם יש בעיות מזומנים, חובות והוצאות גדולות וכו' נניח שהבעיה היא כלכלת המשפחה.
האמת היא שמכיוון שהדברים קשורים זה בזה, קורה לפעמים ששורש הבעיה נמצא במערכת היחסים הזוגית, אבל המופע יהיה בעיות בכספים או בהורות.
יש למשל תופעות של בני זוג שיש להם קשיים בזוגיות אבל מכיוון שלא מצליחים לדבר ביניהם הם מתחילים לבזבז ללא הרף ונקלעים לחובות. או בני זוג שלא מפרגנים אחד לשני ונקלעים לקשיים בפרנסה. במקרים כאלה, למרות ששורש הבעיה הוא בזוגיות, המופע יהיה קשיים בכלכלת המשפחה. חשוב להבין שהתופעה הזו אינה מכוונת או מודעת. בני זוג לא בוחרים במפגיע לבזבז כסף או להזניח שיחה חשובה, אלא זה קורה כתגובה טבעית למתח שלא מוצא לו פורקן ישיר.
בעיה יותר קשה לזיהוי היא כאשר קיימים קשיים בזוגיות, קשיים בתקשורת, מערכות יחסים של שתיקות, מערכות יחסים שבהן בני הזוג הולכים על ביצים, כאשר יש תחושות החמצה וחוסר יכולת לשוחח על הדברים, כאשר יש סודות משמעותיים או אפילו מערכות יחסים בהסתרה. במצבים כאלה קשה במיוחד להצביע על מקור הבעיה, כי כלפי חוץ הכל יכול להיראות מסודר, ורק בני הזוג עצמם חשים את המרחק המצטבר ביניהם.
לצערנו יש הרבה זוגות שמנהלים כך את חייהם, משקיעים המון בכלכלת המשפחה, מתחזקים את ההורות ומזניחים את הזוגיות שלהם. הבעיה היא שהרבה פעמים הזנחת הזוגיות יוצרת קשיים גדולים בהורות, גם אם זה לוקח זמן עד שהקשר בין השניים נעשה גלוי.
הורות כחלק מדוגמא אישית לילדים
ילדים הם מאוד רגישים והם קולטים וסופגים את כל הניואנסים שבין הוריהם. הרבה פעמים קורה שילד יפתח אסטרטגיה של התנהגות בעייתית, בלימודים, בתקשורת עם האחים או מול ההורים ואפילו בריאותית. ברמה התת מודעת הילד מנסה לשמור על הוריו ביחד ועל המשפחה כיחידה אחת.
במקרים כאלה ואחרים נראה הורים לוקחים את ילדיהם לטיפולים כדי לנסות לפתור את הסימפטום ולהמשיך להתעלם מהבעיה האמיתית. יש להגיד כאן שגם ההורים לרוב לא מודעים לכך, והם פועלים כמיטב יכולתם למען הילדים.
ילדים לומדים על תקשורת ויחסים מההורים שלהם, ולכן הרבה פעמים כאשר להורים יש קשיים בתקשורת, כאשר יש מנגנוני ריצוי ושליטה, קורבנות, שתיקות, ביקורת ושיפוט, יש סיכוי שהילדים יאמצו את המנגנונים הללו לחייהם. כך למעשה נוצר דפוס שעובר מדור לדור, לא מתוך כוונה רעה, אלא פשוט כי זה מה שהילדים רואים וחווים בבית מדי יום.
נביא כאן בהקשר הזה שתי קלישאות גדולות אבל מאוד נכונות.
"אל תטרח לחנך את ילדיך, הם ממילא יהיו כמוך"
"הדבר הכי טוב שהורים יכולים לעשות עבור ילדיהם זה לאהוב אחד את השני"
נמצא אם כן שלא אחת אנשים מפנים את ילדיהם לטיפול, אבל מקור הבעיה הוא ביחסים ביניהם.
מתי כדאי לפנות לטיפול זוגי
אין צורך להמתין למשבר גלוי כדי לפנות לטיפול זוגי. תחושת ריחוק, קושי לדבר על נושאים רגישים, ויכוחים חוזרים על אותם עניינים או תחושה שהתקשורת נעשית שטחית, כולם יכולים להיות סימנים לכך ששווה לקבל ליווי מקצועי. טיפול זוגי אינו מיועד רק לזוגות במשבר עמוק, הוא יכול לשמש גם ככלי מניעתי שמחזק את היכולת של בני הזוג לתקשר, להקשיב ולפתור מחלוקות מבלי שהן יצטברו לכדי משבר. ככל שפונים מוקדם יותר, כך יש יותר מרחב לעבודה מתוך רצון טוב ופחות מתוך כאב וכעס מצטברים.
הכותב: אייל כצל'ה בשביל היחסים
טיפול זוגי אפקטיבי
